הבעיה היא שמה שרגיל אצלנו זה הכאב
"צער רבים, חצי נחמה." (המגיד לרבי יוסף קארו)
- נקודת מבע |
- ניו מדיה
- מאת:
- אמונה סדון | פרדס
ה7.10 זה תאריך שאף אחד מאיתנו לא יכול לשכוח.
זה התאריך שבו המציאות של כל אחד ואחת מאזרחי מדינת ישראל השתנתה ללא היכר.
אני כנערה, חוויתי את השינוי הזה הרבה יותר משמעותי משאני מוכנה להודות.
החיים שלי לפני אותה השבת השחורה עברו שינוי כואב שאותו בחרתי להמחיש דרך התמונות שמוצגות בפרויקט שלי.
התמונות שלי מציגות את ההשוואה בין התחושות שמלוות אותי לפני ואחרי אותו יום.
התמונות שלי מספרות את הסיפור שלי.
הסיפור על נערה שכל מה שהיא רוצה זה לחיות חיים "רגילים", ללא הפחד והחשש מכך שאיזו לא- מדינה תתחיל במלחמה ותעמיד עם שלם, העם שלנו, במצב כל כך כואב וכל כך מורכב פוליטית.
נערה שנהנית מהחיים שלה כנערה, מתכוננת ליציאה עם חברים, מסדרת את השיער ומתאפרת, נערה שחגגה עכשיו יום הולדת באמת שמח.
לא יום הולדת שכולו מלא בעצב, בשברון לב, בכאב ובצער כי אף אחד לא יכול ולא רוצה לשכוח את אותם האנשים שלא זוכים למציאות כזאת של אושר אמיתי.
ולא יום הולדת שבו התחושה שמחזיקה בך חזק ולא עוזבת היא האשמה, האשמה שמונעת ממך לחיות את חייך כי הם לא יכולים לחיות את חייהם.
הסיפור של נערה שנכפתה עליה מציאות כזאת, מציאות של אובדן של חלק כל כך חשוב מהמדינה שלה, חלק שמעטים ממנו לא יחזרו בחיים, ורבים ממנו נמצאים במקום כל כך נורא שאפשר רק לקוות שיחזרו.
הסיפור של נערה שעכשיו, במקום להתארגן ליציאה לבילוי עם חברים, היא מתארגנת ליציאה אחרת, עם חברים אחרים ובילוי שהוא קצת אחר.
הסיפור של נערה שכל מה שהיא רוצה זה לחיות חיים "רגילים", הבעיה היא שמה שרגיל אצלנו זה הכאב היוצא דופן שאצל אחרים לא מופיע בתדירות כל כך גבוהה.
או לפחות לא כמו שהוא מופיע אצלנו.
אבל אם יש משהו שעוזר לי להתמודד עם התקופה הזאת זו הידיעה שכולנו בזה ביחד.
בדיוק כמו שאצל אחרים הכאב הזה הוא יוצא דופן, כך גם האחדות הזו.
ובדיוק כמו שאצל אחרים כל משפחה מתמודדת עם הכאב שלה לבד, ככה אצלנו מה שרגיל הוא הביחד.
"צער רבים, חצי נחמה." (המגיד לרבי יוסף קארו)
